אריה,

מאמר שהתפרסם השבוע בעיתון LANCET על התועלת בטיפול מוקדם בטרקליר בחולים המסווגים כקלאס 2 מבחינה תפקודית, וכן מאמר המערכת בנושא.

• מדובר במחקר המבוקר הראשון שכלל אך ורק חולים המסווגים בקלאס תפקודי 2, עם יכולת הליכה ממוצעת לפני טיפול של כ 430 מ'.
• מחציתם טופלו בטרקליר במינון המקובל, ומחצית קיבלו טבלייה זהה במראה, ללא השפעה תרופתית (אינבו).
• טרקליר הדגים שיפור משמעותי בתנגודת הריאתית ( מדד הנבדק בצנתור לב ימין), וגם שיפור משמעותי בזמן להחמרה קלינית, ( מדד חשוב ביותר המשלב מדדים אחדים - אשפוז בגלל החמרה, צורך בהוספת פלולן, צורך בהשתלה, מוות).
• הודגם גם שיפור במרחק ההליכה בשש דקות, אך מלכתחילה, מדובר בחולים בקלאס 2 אמיתי, כלומר, לפני טיפול מרחק ההליכה הממוצע הוא כבר גבוה ואין הרבה מקום לשיפור במדד הזה.
• הודגם גם שיפור באיכות החיים בחולים שטופלו בטרקליר.
• מבחינת הבטיחות- שכיחות תופעות הלוואי דומה בשתי הקבוצות (טרקליר ואינבו).
• המסקנה היא שללא טיפול מתאים, החולים מתדרדרים, גם אם הם כרגע במצב קל, לכן יש חשיבות עצומה לטיפול מוקדם.