דף בית > %EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%20%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD%EF%BF%BD > בדיקות לאבחון יתר לחץ דם ריאתי

 

בדיקת אקו-לב היא בדרך כלל הבדיקה המצביעה על מצב ה- יל"ד הריאתי, כיון שרוב החולים מאובחנים רק לאחר התקדמות המחלה כאשר קיימים כבר סימפטומים משמעותיים.

 

לבדיקות לאיבחון יל"ד ריאתי יש מספר מטרות:

1. לאבחן יל"ד ריאתי.

2. לבדוק האם קיימות בעיות אחרות שגורמות ל יל"ד הריאתי. במקרה כזה, טיפול במצב שגורם  ל-יל"ד הריאתי ישפר את מצבו או לפחות ימנע את החמרתו.

3. כדי לגלות מהו הטיפול היעיל ביותר (מבין מגוון הטיפולים הקיימים כיום).

 

 

רשימת הבדיקות:

צילום חזה : יכול להראות הגדלה של החדר הימני או העלייה הימנית של הלב.

 

א.ק.ג. (אלקטרו קרדיוגרם - EKG ) : יכול להצביע על יל"ד ריאתי.

 

אקו לב (אקו קרדיוגרם - Echocardiogram) : יכול לתת הערכה של הלחץ בעורק הריאה מתוך מעקב אחר מסתמי הלב. במצב בו היל"ד הריאתי מתקדם ניתן לראות שגודל ותפקוד החדר הימני של הלב אינם תקינים. בדיקה זו נותנת הערכה בלבד. בכדי לאשר קיום יל"ד ריאתי, יש לבצע צינתור.

 

בדיקת קרישיות הדם (PT ו- PTT) : בדיקה זו מודדת את משך הזמן הדרוש לקרישת הדם. מידע זה מאפשר לקבוע את המינון של מדלל הדם הדרוש למניעת הצטברות קרישי דם בריאות (קומדין).

בדיקת תיפקודי כבד ( Liver function tests) : מחלות כבד עלולות לגרום ל-יל"ד ריאתי. בנוסף, יל"ד ריאתי עלול לגרום לבצקת בכבד ( edema).

 

בדיקת איידס (HIV) : יל"ד ריאתי יכול להיווצר כתוצאה מסיבוך של מחלת איידס.

 

בדיקות אוטו-אימוניות: נוגדנים כנגד גרעיני התא (anticardiolipin antibody) קיימים בדם במצב של מחלות אוטו-אימוניות כגון לופוס (זאבת), מחלת כבד כרונית, סקלרודרמה, מחלת רקמת הקולגן (רקמת חיבור). מחלות אלו יכולות לגרום, בין היתר, ליל"ד ריאתי.

 

בדיקת רמות גזים בדם עורקי: בבדיקה זו נמדדת רמת החמצן בדם עורקי. כיון שהעורק נמצא עמוק יותר מהוריד, לקיחת הדגימה עלולה להכאיב.

 

בדיקת תפקודי ריאה: סידרה של תבחינים לריאה שנועדו לשלול סיבות אחרות לסימפטומים של החולה.

 

בדיקת תפקודי בלוטת התריס (נקרא תבחין TSH) : חלק מחולי יל"ד ריאתי סובלים גם מבעיות בתפקוד בלוטת התריס.

 

בדיקת שינה: נועדה כדי לבדוק הפסקות נשימה במהלך השינה. 20% ואף יותר מחולי יל"ד ריאתי, סובלים מהפסקות נשימה במהלך השינה. תופעה זו עלולה להחמיר את מצב החולה.

 

סריקת אוורור הריאה: בדיקה זו יכולה להצביע על קרישי דם בריאות שעלולים לגרום ליל"ד ריאתי או להחמיר את המצב.

 

בדיקת 6 דקות הליכה (6 minute walk) : בבדיקה זו נמדד המרחק אותו עובר החולה במהלך 6 דקות של הליכה. בדיקה זו נותנת מדד למצב התיפקודי של החולה.

 

בדיקת אקו דרך הלוע (TEE (trans esophageal echo :  (נעשית לעיתים נדירות בהם דרושה תמונה ברורה יותר).

 

בדיקת MRI: יכולה להצביע על בעיות קרישי דם.

 

בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT): יכולה להצביע או לשלול מחלת ריאות הקרויה ILD. זו קבוצה של מחלות ריאה שיכולות לגרום לסימפטומים דמויי יל"ד ריאתי.

 

צינתור לב ימני: יכול לשלול דלף תוך לבבי ולמדוד באופן מדויק את הלחץ בריאות. במהלך הצינתור בודקים את התגובה למרחיבי כלי דם, ראה פרוט בסעיף הבא.

 

צינתור לב שמאלי: מבוצעת כאשר קיים ספק לגבי תפקוד הצד השמאלי של הלב או שקיים חשש לבעיה בעורקים הכליליים של הלב.

 

ביופסיה של הריאות: מבוצעת במהלך צינתור הלב הימני רק כאשר קיים מצב של פיברוזיס או דלקת בכלי הדם (vasculitis) אשר חושבים שיכול להגיב לסטרואידים.

 

צינתור לב ימני

לאחר שאובחן יל"ד ריאתי, בד"כ מבוצע צינתור לב ימני (הקרוי גם תבחין Swan-Ganz cath). הצנתר שבקצהו בלון קטן מוכנס בד"כ דרך וריד הצואר או דרך המפשעה. הבלון מאפשר לצנתר "לצוף" בזרם הדם בוריד לכיוון עורק הריאה.

עורק הריאה מהווה את הדרך הראשית בין הלב והריאות. בעורק זה זורם דם דל בחמצן מהחדר הימני של הלב אל הריאות. בריאות הדם קולט חמצן ומוביל אותו אל הצד השמאלי של הלב (המחזור הקטן), משם מוזרם הדם ליתר חלקי הגוף (המחזור הגדול).

הלחצים בלב ובעורק הריאה נמדדים במהלך הצינתור. הלחץ בעליה הימנית של הלב נמדד כאשר הבלון נסחף לתוך כלי דם קטן שאינו מאפשר מעבר. הבלון חוסם את כלי הדם לחלוטין, כך שהסתעפות של עורק הריאה עוברת "הקפאת תמונה" לזמן קצר מה שמאפשר מדידת הלחצים בעליה הימנית ובעורק הריאה.

מדידות הלחצים עוזרות לרופא להעריך את חומרת המחלה, כיון שיל"ד ריאתי הוא מצב של לחץ גבוה מדי בלב ובריאות. גובה הלחצים חשוב להחלטה על אופן הטיפול. זרימת הדם אל הלב וממנו נמדדים אף הם. לעיתים, זרימת דם שאינה תקינה מעידה על פגם בלב שלא אובחן קודם. במקרה כזה, ניתוח לתיקון הפגם יכול להועיל לשיפור המצב. מדידת תפקוד הלב מאפשרת לרופא לקבוע האם קיים כבר או מתפתח מצב של אי ספיקת לב הדורש טיפול.

במהלך הצינתור מבוצעת גם בדיקה של יעילות פעילותם של מרחיבי כלי דם שונים. תרופות חזקות להרחבת כלי דם, הפועלות לזמן קצר מוחדרות לוריד. במידה והחולה מגיב היטב לאחת התרופות הללו – משמע שהעורקים מתרחבים בתגובה לתרופה וניתן להקל על היל"ד הריאתי בעזרת מרחיב כלי דם זה.